יום שני, 15 באוגוסט 2011

לה אומלט...

אני אפתח ואומר שאני פריק של ארוחות בוקר.
אבל לא ארוחות הבוקר שמגישים במדינתנו הנאווה, עם האבוקדו החמוץ, הטונה היבשה סלט הירקות שקצצו לפני יומיים והחביתה שהיא עלבון ובכייה לדורות של ביצים שנתנו את נשמתן בשם המזון אותו אנו זנים; יבשה, אלסטית, לא מתובלת (ולפעמים קרה) היא החביתה המוגשת בבתי קפה למיניהם כתירוץ עלוב לארוחת בוקר.
כל פעם שאני אוכל ארוחת בוקר כזו, אני קצת מת בפנים.
לא.
אני אוהב ארוחות בוקר של ביצים טובות (ואני לא מדבר על ביצים אורגניות או ביצי חופש – כי אני לא מאמין באלו- על כך בהמשך). אשר לא ערבבו אותן עד מוות לפני הטיגון (דבר התורם לאלסטיות), אולי הוסיפו להן קצת שמנת (חס וחלילה), אשר תורמת לאווריריות, ובטוח שהוסיפו להן מלח ופלפל (אשר תורמים לטעם).

ולכן, החלטתי לפרוס את משנתי לארוחות בוקר.

ומתחילים – איך לא, מהאומלט.

אסקופייר תיאר את האומלט כביצה מקושקשת, אשר מוחזקת כיחידה אחת על ידי מעטפת שהתמצקה, עור ביצה שחומם קצת לאחר השלב של הלחות והרכות, עד שהוא מגיע לשלב קשה אשר יש לו כוח להכיל ולעצב את השאר.
אמנם רובנו לא אוהבים את הביצים שלנו נוזליות, אבל אני גיליתי שזה דווקא די טעים כשהאומלט עשוי לדרגת מדיום (כן, אומלטים מבושלים בהתאם לדרגות הבשר – רר עד וולד אן).
בכל מקרה, לענייננו;

כשמכינים אומלט, אם רוצים שיהיה לו מילוי, רצוי מאד שהמילוי יהיה מוכן ומבושל/מטוגן מראש, זאת כדי שניתן יהיה למלא את האומלט והמילוי יחומם בתוך האומלט ולא יהיה צורך בבישולו. זאת הואיל וזמן הבישול של האומלט הוא קצר ביותר.
במקרה שלנו הכנתי מראש מילוי של בצל מטוגן, פטריות מטוגנות (עם טימין, מלח ופלפל – נהדר) שנפרסו לאחר שהתקררו, סלמי מטוגן, פטרוזיליה קצוצה וגבינה.


בשלב הראשון שוברים את הביצים (בין 2 ל-3, תלוי בגודל).
ממליחים, מפלפלים, מוסיפים כף-שלוש של שמנת מתוקה (הכי שמנה שניתן, כמובן).
וטורפים קלות ובעדינות. חשוב לא לאמץ את הביצים, הן לא אוהבות את זה.

מחממים מחבת.
וכשאני אומר מחבת, אני צריך להסביר משהו – מי שרציני בקשר לאומלטים שלו (ובכלל בקשר לארוחות הבוקר שלו), כדאי שיקנה מחבת שיהיה רק לביצים, מי שמערבב מחבתות – סופו שהביצים שלו יידבקו למחבת והוא לא יוכל לעשות אומלט טוב (כשהייתי שף ארוחות בוקר פעם, לפני שנים רבות, היו לי 3 מחבתות רק לחביתות ואם מישהו מהצוות היה נוגע לי במחבת, הוא היה חוטף אותו בראש).
כשהמחבת חמה (ומשומנת) – מוסיפים את הביצה. מערבבים קלות במחבתבאמצעות מרית עמידה לחום, בכדי שהביצה תתמצק בקלות יותר.

כשכמעט מגיעים לדרגת העשייה הרצויה, מוסיפים את המילוי ומטים את המחבת כלפיכם).
לאט לאט מנערים את המחבת כך שהאומלט גולש לשפת המחבת ואז עוזרים לו (עם מרית או תרווד) להתגלגל על עצמו.

כשהאומלט התמצק למאין אליפסה ארוכה, מקרבים את הצלחת והופכים במהירות את האומלט לצלחת, כך שהשוליים הפתוחים של האומלט יהיו על הצלחת וכל מה שייראו מלמעלה הוא ביצה יפה וצהובה.
ואז מכינים עוד אחד לאישה ויושבים לאכול את האומלט בשמחה.
וכך הוא נראה לאחר שאוכלים את קצהו (שימו לב ללחות הפנימית):

6 תגובות:

  1. מתהההה על ארוחות בוקר והאומלט שלך עושה לי עיניים בטירוף
    מזל שאכלתי צהריים למרות שכרגע נהייתי רעבה מחדש...
    לפחות שמחה בחלקי מאחר שיש לי מחבת לחביתות בלבד,
    אז אין צורך לזרוק לי סירים על הראש

    השבמחק
  2. הי עודדי הבלוג נפלא!!!!
    איזה מטעמים! תאווה לחיך הספרותי, הפיזיולוגי/אוראלי והמשפטי!! גמני בעניין של ארוחות בוקר ואומלט בדרגת מדיום
    והוופליסטית שלך- רעייתך החוקית - ואבא והופלאייזן בשבת עם הדיסקים ואחיך מה שלומו? זוכר את עוגת השוקולד הנהדרת של אמא שלך? אני אופה אותה עד היום כבר מיליון שנה וטעמה וחינה לא סר והמרשם נדרש כל פעם מחדש!!!
    אתה אכן אנין טעם!!! פיינשמקר אמיתי בעל סגנון ואיכות איך אומרים "אין עליך" אז נו כבר מי אני???. הו....זו נוסטלגיה אמיתית (לפחות עבורי) הייתי ה"ביביסיטר" שלך ושל אחיך הייתם שני ילדים מקסימים עם הורים מאוד מיוחדים, חמים, חכמים,נהדרים בקיצור משפחה יחודית ומיוחדת שם ראית ושם התחנכת על סגנון תרבות אוכל ותרבות בכלל. וחיים מענינים היתה גם סבתא רות וסבא וסבתא שוורץ ודודה נעמי וסבא אברהם.
    והיה בימי הכלב שלי, כלב גדול ולכן כיניתם אותי "נתיבימי"
    דש חמה לכל "מוקירי זכרי" (אם יש כאלו...)
    בתיאבון,
    אשמח לקרוא עוד ממטעמי לחם חוקך
    ענת

    השבמחק
    תשובות
    1. וואו,
      ענת, שנים עברו (אני חושב שהפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה לפני יותר מ-15 שנה).
      יש הרבה מוקירי זכרך, אמא שלי אפילו מדברת עלייך עדיין (אבל את בימי אני לא זוכר).
      האמת שאני לא ממש זוכר את עוגת השוקולד המדוברת וגם בימינו, אני לא חסיד כ"כ גדול של שוקולד (אירוני כשזה מגיע ממישהו שנשוי לקונדיטורית...).
      אבל אשמח אם תשלחי לי מתכון (מה שאולי יזכה את העוגה הזו בפוסט).
      מקווה שהכל טוב אצלך,
      ע.

      מחק
    2. הי עודדי
      אשלח לך ברצון מקווה מחר
      וואו איזה כיף שבימים טרופים אלו נפגשנו כאן
      ובעניין של עו"ד שחושב שהוא הקליינט,, ממש ככה זה גם אצל יועצים חינוכיים ועובדים סוציאלים ובכלל(לא כולם) קצת צניעות ןפחות יהרה ייטיבו עם כולנו פשוט צריך לזכור שהצרכן ונותן השרות כולנו רק בשר ודם
      אפילו אם אנחנו...יועצת חינוכית במוסד יוקרתי....וכדומה
      לעניות דעתי זה א,ב, של כל מקצוע ושל החיים בכלל וגם עוד משהו כשזה הבייס ליין נדמה לי שמספר הקליינטים גדל פלאים
      אופס עודדי סליחה על הכתיבה המרובה ווי כמה לא צנוע מצידי זה לא הבלוג שלי אלא שלך, בלוג נפלא
      ביי בינתיים

      מחק
  3. הי עודדי
    אשלח ברצון בימים הקרובים
    ענת

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק