יום חמישי, 16 בפברואר 2012

הצעת חוק העונשין (הצעת חוק איסור צריכת זנות), תשס"ח-2008

ולעניין משפטי נטו –
בעקבות כתבה בידיעות (שהופיעה גם ב-Ynet : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4188537,00.html) החלטתי לכתוב את השורות הבאות:

הצעת חוק העונשין (הצעת חוק איסור צריכת זנות), תשס"ח-2008

אפתח בהצגת העמדה של הח"כים הנכבדים...

העובדות:
חברי הכנסת - אורית זוארץ, אורי אורבך, זבולון אורלב, דוד אזולאי, אורי  אריאל, אריה ביבי, זאב בילסקי, מיכאל בן-ארי, יצחק  וקנין (שהוא מורה למכונאות רכב), נסים זאב, חנין זועבי, ציפי חוטובלי (עו"ד!!!), אחמד טיבי, רוברט טיבייב, שלי יחימוביץ', יעקב כץ, סעיד נפאע (עו"ד!!!), מרינה סולודקין, ציון פיניאן, אברהים צרצור, נחמן שי, עתניאל שנלר ורונית תירוש הגישו יחדיו הצעת חוק לממשלה. הממשלה, המורכבת ממומחי המשפט של מדינת ישראל, אישרה אותה.

הצעת החוק היא די פשוטה והיא קובעת שכל מי שצורך שירותי מין בתשלום יבצע עבירה פלילית, וכמאמר הצעת החוק:

            "206. (א) הרוכש שירות של מעשה זנות, דינו – מאסר שישה חודשים."

ההצעה הזו מטילה אף תשלום פיצויים ל"נפגע" ואם בית המשפט מחליט שלא ליתן פיצויים – עליו לנמק מדוע.

בנוסף, קובעת הצעת החוק שאם אדם מורשע לראשונה בעבירה הזו, אז בית המשפט רשאי לתת צו מבחן ל"טיפול בקהילה" גם בלי הרשעה.
החוק מוסיף ונותן זכות לקצין משטרה להתלות הליכים כנגד מי שחשוד בעבירה כזו, בנסיבות מסויימות (ובתנאי שהלקוח יעבור "חינוך מחדש בכפייה" כהגדרת הסניגוריה להלן).

הנימוקים (מתוך הצעת החוק):
1.       "הזנות הינה תופעה שלילית מיסודה, היוצרת פגיעה בוטה בכבוד האישה וחירותה, בשוויון זכויותיהן של נשים בחברה, ובזכותה של האישה על גופה." (שימו לב לרטוריקה – אין גברים שהם זונות ואם יש, הרי שזכויותיהם לא ראויות להגנה...)
2.       "על מנת להיאבק בזנות ובסחר בנשים, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים, כי אם יש להקטין את הביקוש לזנות, ולפעול נגד החוליה בשרשרת הזנות שהייתה עד היום סמויה מן העין – צרכן הזנות."
3.       "מתוך אמונה כי חינוך הינו הדרך היעילה והנכונה ביותר להתמודד עם תופעה זו, מוצע להקים תוכנית הדרכה ללקוחות, אליה ישלחו אנשים שנעצרו לראשונה בגין עבירה זו."


סייג (מתוך הצעת החוק):
"הצעת חוק זו אינה מבקשת לשלול את חומרתה המוגברת של העבירה הנוצרת כאשר הלקוח רוכש מין בתשלום מקורבן סחר או אישה המכורה לסם, אז מתרחשת עבירת אונס, וחל למעשה סעיף 345(א)(4) לחוק העונשין".


כנגדם התייצבה (במפתיע) הסניגוריה הציבורית בתגובה מנומקת, על ידי ד"ר חגית לרנאו, עו"ד, שלהלן עיקריה:

1.       הצעת החוק היא עוד נידבך בקרימינליזציה בחברה הישראלית כאילו שהחוק הפלילי יהווה פיתרון קסום לבעיות חברתיות.
2.       הצעות החוק היא היחידה המוכרת לסניגוריה המבקשת להשתמש במשפט הפלילי ככלי לאכיפת אמצעים חינוכיים ותיצור, הלכה למעשה, חינוך מחדש בכפייה.
3.       ישנה מחלוקת חברתית על דרך הטיפול בזנות.
4.       הצעת החוק תגביל את חופש ההתקשרות ואת יכולותיהם של פרטים לממש את רצונם החופשי, בהסכמה.
5.       ההצעה לא מתמודדת עם הפגיעה בנותני שירותי הזנות. להיפך- היא רק תגרום לשירותי הזנות "לרדת למחתרת" דבר אשר ייצור פתח לפעילות עבריינות חריפה יותר (דוגמאות – תקופת היובש בארה"ב, עניין הסמים הקלים).


ואני מודה, שאמנם לא חשבתי על כל הטיעונים שהסניגורית הנכבדה ציינה וכולם טובים בעיניי, אבל יש לי כמה משלי (וגם קצת הרחבה על מה שהסניגורית הנכבדת כתבה):

1.     מוסר כליות והתוואי החוקי בישראל, ככל שהוא נוגע לשירותי מין.
כיצד ייתכן, שמנסחי הצעת החוק כותבים ש"הזנות הינה תופעה שלילית מיסודה" אולם אין כל איסור בחוק על מתן שירותי זנות?
יש בחוק העונשין 13 סעיפים הנוגעים לזנות. סעיפים אלו כוללים, בין היתר, הגדרה של סרסרות כעבירה פלילית, שידול לזנות, לחיות על רווחי זונה, ניהול בית בושת, השכרת נכס לשם ניהול בית בושת, איסור על פרסום שירותי זנות, ועוד...
בשום מקום לא כתוב שהזנות עצמה היא אסורה!
מדוע?
איך, כחברה, ניתן להגדיר את כל מה שקשור בזנות כעבירה פלילית, אך לא את הזנות עצמה?
ומדוע, במקום לדון בבעיה זו (והיא אכן בעיה) בוחרים חברי הכנסת להוסיף עוד נדבך לרשימת האשמים – הלקוח. עוד מעט יכתבו שלהגיד את המילה "זונה" זה עבירה פלילית אבל להיות זונה –זה לא.
ברור לי שיש הרבה ניצול של נשים למטרות זנות, יש סחר בבני אדם וכל אלה דברים איומים שיש לטפל בהם. אבל בתור עו"ד – בואו נבחן את מקרה הקיצון (הלא כ"כ קיצוני):
ישנה סטודנטית בת 25, שמעדיפה לקבל 500 שקל לשעה בשביל לשכב עם גברים במקום לקבל 25 ש"ח לשעה מטיפים במלצרות (ויש מקרים כאלו), והיא מתקשרת לצורך עניין בהסכם עם אדם בוגר ובריא בנפשו ובגופו לשם מתן השירותים. איך יכול להיות שהוא עובר עבירה פלילית והיא לא?!
אם הזנות היא תופעה שלילית מיסודה, בנסיבות האמורות שניהם צריכים להיראות כמי שעברו עבירה ולא רק הלקוח. אחרת אנחנו כחברה נותנים חנינה למי שלא מגיע לו.

2.     פגיעה בחירויות הפרט של הלקוח.
אני ליברטריאן, מה שאומר שאני אוהב את זכויות הפרט שלי, אם זו הזכות לשאת נשק, להצביע, לא לשלם מיסים או ללכת לזונה. זה לא אומר שאני אעשה את כל אלו (אני משלם מיסים, לא נושא נשק ולא הולך לזונות). אבל אני לא אוהב שמגבילים את חופש הפרט שלי. וכל פעם שמגדירים עבירה נוספת – חוצבים עוד חתיכה (קטנה ולא רלוונטית ככל שתהא) מחופש הפרט שלי. החתיכות הללו מצטברות, וחברי הכנסת בונים לעצמם בתים מהן וזה מרתיח לי את הדם.

3.    פגיעה בחופש העיסוק
ושוב אומר - אני ליברטריאן, מה שאומר שאני אוהב את זכויות הפרט שלי וגם את של כל שאר האזרחים איתי. אם יש אישה (או גבר) בוגרים בנפשם שבוחרים באופן מודע וחופשי לעסוק במקצוע העתיק בעולם (ויש כאלו). אזי הפיכת לקוחותיהם לעבריינים תפגע בחופש העיסוק שלהם וזה-דבר פסול בעיניי. הראיה – ח"כ אורית זוארץ, יוזמת הצעת החוק, מתלוננת שזונות מטרידות אותה הואיל והיא פוגעת להן בפרנסה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4189955,00.html)

4.     חינוך מחדש בכפייה - המדרון החלקלק
כשקראתי את הצעת החוק, הדם שלי רתח בנושא הזה. כשקראתי את צורת הניסוח של הסניגורתי הנכבדת, הבנתי למה. הסניגורית היא זו שהטביעה את המונח "חינוך מחדש בכפייה" ואיך שקראתי את זה, עלו לי תמונות מהסרט "התפוז המכאני".
ברגע שמתחילים בזה, הסכר נפרץ ומי יודע מה יהיה השלב הבא...


ועכשיו לדעתי הכללית:
במקום למסד את הזנות ובכך לוודא שניתנים שירותי בריאות לזונות, לקיים שליטה במחלות מין, לצמצם את היקף הסרסרות, אולי גם לצמצם את היקף הסחר בבני אדם לצורך הזנות (הואיל וינוהל מעקב אחרי הזונות) ולא פחות חשוב מכך (למדינה) – לקבל מיסים לקופת המדינה כתוצאה מרווחי הזנות ועקב כך, לנהל את הדיון הקשה (אבל לטעמי, הנדרש) בעניין הזנות בישראל, בוחרים חברי הכנסת הנכבדים להמשיך ולתקוף את כולם חוץ מאת הזונות עצמם/ן, בגלל שהם חושבים שהציבור יגיב להצהרה פופוליסטית ש"הזנות הינה תופעה שלילית מיסודה".
פשוט נהדר...

נ.ב.
אני מתכוון לשלוח לכל אחד מחברי הכנסת הנ"ל דוא"ל המפנה אותם לפוסט זה. מעניין אם מישהו מהם יטרח להגיב...

עודשף.

2 comments:

  1. שוב..... אני
    תבורך מסכימה עם כל מילה שלך גם בפוסט הזה מיסוד הזנות, חופש הפרט, חופש העיסוק, כסף ממיסוי ולא מקנסות בריאות הציבור וגו'
    ואגב...
    בנושא חופש העיסוק ראה אם תרצה באינטרנט בג"צ לם
    אורן לם ניצח בבגצ הזה אבל היות ומשרד החינוך פשוט ציפצף בגדול על החלטת בית המשפט העליוןנאלץ לם להגיש בגצ נוסף ב2004 שטרם הסתיים הטיפול בו בשל עיקובים מתמשכים של הכנסת משרד החינוך ואחרים בתהליכי חקיקה ויצירת תקנות לחוק שכבר נחקק ב 2008 גם כאן שם המשחק הוא כסף כסף כסף להמון גורמים
    ענת

    השבמחק
  2. מקווה שלא יתקבל החוק הפשיסטי הזה... האם טוב יכול לצאת מקואליצית AD HOC של חרדים, ערבים ופמניסטיות?

    השבמחק