יום שבת, 17 בדצמבר 2011

למה אני חייב את חיי כפי שהם היום לוופל...

הרבה אנשים שמכירים אותי יודעים את הסיפור הזה אבל בשביל מי שלא...
אז ככה:
אני גדלתי בבית שאבא זה לא היה דבר כ"כ נפוץ, פשוט הוא היה עמוס בעבודה(תמיד).
בכל מקרה הנוכחות שלו הייתה מוגדרת משהו מיוחד. ובשבתות בבוקר, כשהוא לא העיר אותנו עם כוס מים או עם מוזיקה רוסית עתיקה (ראו פוסט ב"פירורים" : אוצ'י צורניה), לפעמים, רק לפעמים, הוא היה מפנק אותנו בארוחת בוקר.
האפשרויות בדרך כלל נעו בין שתיים:
פנקייק או וופל בלגי.

הוא היה מוציא את ה- "waffleiron" (כן אני יודע שאפשר להגיד את זה בעברית, אבל אצלנו בבית אמרו את זה באנגלית ומהר, כמילה אחת) ומשתמש במיקס של אנט ג'מיימה (הוא היה מביא את זה מאמריקה). ומכין לנו וופלים.

שנים אחר כך, נפתחה חנות לוופלים בלגיים בירושלים (אני כבר גרתי בירושלים בתקופה ההיא), אבל אף פעם לא ממש הלכתי אליה כי לא הייתה לי סיבה – היה לי את זה בבית. לקח הרבה שנים עד ששוכנעתי ללכת לשם בפעם הראשונה (זה היה אחרי שכבר עזבתי את הבית של ההורים ולא היה לי waffleiron בדירה). ידידה בשם גילת (שמאז עקבותיה נעלמו) לקחה אותי לשם – והתמכרתי.
אני הייתי אוכל בדרך כלל וופל עם חצי קרם ערמונים וחצי ריבת חלב עם שוקולד לבן מגורר.
וכך המשכתי ללכת. הייתה לי חברה, החלפתי את החברה, הייתי בהתמחות (וגם הבאתי וופלים לידידה שהתמחתה ביגאל ארנון ונשארה עד השעות הקטנות של הלילה).
תוך כדי הזמן גם התיידדתי אם האנשים הנחמדים שמכרו שם את הוופלים (חוץ מהבעלים – שהייתה אנטיפטית). ונהיינו קבוצה של 4 חברים: אני, חברה שלי, וט +פ (שעבדו בחנות), אכלנו מידי פעם ביחד (לא בחנות) ונפגשנו סתם כידידים (פ. אפילו סייעה לי כשבישלתי ארוחה חגיגית ליום ההולדת ה-60 של אמא שלי (ביחד עם ביגל – שכותבת בפירורים).
ואז נפרדתי מהחברה (המשוגעת) שלי ובמשך שלושה ארבעה חודשים לא ידעתי כ"כ מה לעשות עם עצמי. הייתי קצת מדוכא ולאט לאט הידידות עם פ. התחזקה. עד שבאיזהשהו שלב החלתטי שאני רוצה להעביר את זה לשלב הבא.
לקח לי איזה חודש של שכנוע ובסוף היא הסכימה לצאת איתי, והתחלנו לצאת.
6 שנים אח"כ-
אנחנו נשואים, ויש לי שני ילדים קטנים וחמודים שעכשיו אני מכין להם וופלים בשבת בבוקר...

אז בגלל שאני התחתנתי עם מכינת וופלים מקצועית – אני מכין רק את הבלילה והיא מכינה את הוופלים בעצמה.

והנה המתכון:

(ל-4 מבוגרים ושלושה ילדים – כי יש אורחים) ואת השאריות – ניתן להקפיא!!

בקערה גדולה מערבבים:
0.5 ק"ג קמח
22 גר' אבקת אפייה
70 גר, סוכר (4 כפות),
7 גר' מלח (1 כפית).

בקערה שנייה מערבבים:
0.5 ליטר ריוויון (2 כוסות).
250 מ"ל חלב (1 כוס)
100 גר' חמאה מומסת.
6 ביצים
2 כפיות תמצית וניל.


מערבבים את הרטוב עם היבש עם כף עץ עד שהכל מתחבר (התערובת לא צריכה להיות חלקה) ונותנים לעמוד 15 שעה.
בזמן הזה מחממים waffleiron  (חשוב לחמם את שני הצדדים שלו) לחום בינוני, לא לוהט.
מורחים חמאה בעדינות על שני הצדדים של ה waffleiron וסוגרים ומסובבים באוויר (כדי שה-waffleiron  ישומן היטב.
מערבבים קלות את הבלילה.






עכשיו להכנה (ואין מה לעשות, צריך קצת ניסיון בשביל לעשות את זה כמו שצריך...):
שופכים כף שלמה (אנחנו משתמשים בכף מרק) לאמצע ה- waffleiron וסוגרים את ה- waffleiron ועוזבים אותו בשקט ל-2 דקות ואז הופכים, ועוזבים שוב בשקט ל-2 דקות.

















ואז – צריך לשחרר את הוופל.
בעדינות פותחים את ה- waffleiron בודקים איזה צד לא נדבק (בד"כ הוופלים נדבקים לצד אחד) הופכים אותו כך שהצד שלו נדבקו הוופלים הוא הצד הנפתח ועם סכין, משחררים בעדינות ונותנים לכח הכבידה לעשות את שלו...
















מגישים עם מה שרוצים – מייפל, קרם פאטיסייר, ריבת חלב, תותים, או (כמו בתמונה) קצפת כשעליה בננה מקורמלת.





3 תגובות:

  1. מקסים! כבר עברו 6 שנים??

    השבמחק
  2. לעוד שנים רבות עם פ.
    סיפור יפה

    השבמחק
  3. מעורר תאבון וזכרונות ילדות.
    מזל שנפרדת מהחברה (המשוגעת) ובנית חיים ומשפחה עם פ. נקרא שאלו חיים בדיוק עפ"י המתכון הנכון.

    השבמחק